זרים מושלמים- סודות ושקרים בתאטרון קולנועי איטלקי

 

מפגש ארוחת ערב של זוגות חברים, הופך למשחק מסוכן כשהם נענים לאתגר ספונטני של המארחת, להניח את הסמארטפונים על השולחן בידיעה שכל הודעה ושיחה תהיינה גלויות לכל מכאן ואילך. העניינים מסתבכים עד מהרה כשהנוכחים מגלים כמה מעט הם באמת יודעים איש על רעהו.

אני מכנה את זה- תאטרון בקולנוע. סרט שהוא בעצם הצגה על במה עם אחדות הזמן והעלילה. במדיה בה אפשר לפוצץ ערים, ליצור רעידת אדמה ולהטיס גיבורי על,  ב'זרים מושלמים', על רקע ירח מלא וענק המתכסה אט אט בליקוי אמתי ומטפורי ותוך כדי קיפוץ עם  I will survive לקולה של גלוריה גיינור, רוב רובו של הסרט מתרחש בבית אחד יפהפה ברומא, בארוחת ערב אחת בין חברים טובים- וותיקים.

לכאורה דרמה שיכולה להפוך סטטית וכבדה, שאינה מנצלת את המדיה אך העין לא יודעת שובע בסרט למראה פרטי העיצוב היפים בדירה של רופאים בני מעמד בינוני- גבוה, האוזן חדה ואנו מתפקעים לשמע ההומור השחור והציני הנהדר לכל אורך הסרט, אין רגע דל בהתפתחויות והסודות המתגלים ומגוון הנושאים נוגע בכולנו- שחיקה בחיי נישואין, החיפוש המתמיד אחר ריגוש, הורים וחמות מתבגרים, נוער שרוצה להתבגר לפני הזמן, נאמנות ושקרים, בגידות, הומופוביה, קשר או חוסר קשר עם הילדים, שקרים על ימין ועל שמאל.

המלצה שלי: לא לבוא רעבים! במהלך הסרט כולו הגיבורים אוכלים ארוחת מלכים טעימה כנראה לחיך כמו שהיא יפה לעין. מנה רודפת מנה והצופה הרעבה הופכת לחסרת מנוחה.

שני זוגות וותיקים, זוג טרי, ורווק- מתכון לאינסוף מצבים ואפשרויות. במיוחד שיש כללים למשחק חדש. למשך ערב אחד אין סודות ופותחים את הניידים לעיני כולם. שיחות הודעות, תמונות. כולם ייראו הכול. כולם מחייכים, נינוחים, אין לאף אחד בעיה עם  המשחק, שותים יין, זורקים בדיחות אחד על השני.

נלמד שמחשב PC  ( באיטלקית פי.צ'י) הוא גבר, אמין, מדבר בשפה ברורה, אומר מה שהוא חושב, יכול לבצע פעולה אחת בו זמנית.

מחשב המאק היא אישה… וורסטילית, גמישה, מולטי טאסקית, אבל עם תחזוקה יקרה ומתקשרת רק בינה לבין חברותיה.

זוגות, זוגות של סודות:

החיים הם סלפי ובאותו הערב כולם זוכים להצצה פנימה. אפילו תוך כדי צילום הסלפי עולות לפתע הודעות מפלילות שחושפות טפח שבמהלך הערב הופכות לא רק לטפחיים אלא להתפשטות שלמה מטאפורית ערום ועריה וגילויים לא פשוטים. מה שהחל כמשחק תמים, מתגלה במהרה כמטווח בו אנו מגלים שאנחנו לא מכירים את האנשים שחשבנו שהם חברינו הטובים. שלמרות שהם מכירים אחד את השני שנים רבות, הם בעצם זרים מושלמים. אט, אט אנו עומדים על אופיים של כל אחד מהחברים. הערב מתקדם, סודות נחשפים והסיום בלתי צפוי, ציני, כזה שיגרום לנו לתהות.

ראינו בעבר סרטי חברים המתקבצים לארוחת ערב בה מתגלים סודות ושקרים. כולנו זוכרים את 'החברים של אלכס' אך גם רוחו של פליני מרחפת. הפעם הסמארטפון מביא את זה לשנות האלפיים ועשר והשפה האיטלקית מרוננת והופכת את הסרט לשיר.

טוב שיש סודות אחרת השעמום יחגוג וכולנו נלבש בז'.

הבמאי, פאולו ג'נובזה, מספר שמזה מספר שנים הוא מסתובב עם הרעיון לסיפור על החיים הסודיים של קבוצת אנשים, אבל לא היה בטוח איך לספר את הסיפור הזה עד שקרא את המשפט של גבריאל גרסיה מרקס "לכולנו יש חיים ציבוריים, חיים פרטיים וחיים סודיים" שהוביל אותו לכיוון חדש, איך היה רוצה לספר את הסיפור הזה.

"היום החיים הסודיים של כולנו עוברים דרך הטלפון הנייד. טלפונים חכמים הפכו לדבר כמעט יחידי שאנחנו סוחבים אתנו כל הזמן. כמו שאנחנו אומרים בסרט, זה הפך ל"קופסה השחורה" שלנו. כל השותפים לכתיבת התסריט התחילו לכתוב, וזה פשוט נשפך החוצה. התזמון היה נכון וכמות הרעיונות בלתי נדלית," הוא מסביר.

"זרים מושלמים" הוא סרט שבו כל מה שנראה, הוא לא מה שנדמה לנו. בו כל אדם יכול לספר את החוויה האישית שלו, יכול להבדיל בין טוב לרע, נכון ושגוי. זהו סרט המדבר על חיים סודיים, אותם אנחנו לא רוצים, או לא יכולים לחשוף. החיים של כולנו.

מומלץ!

צוות השחקנים והבמאי:

קרדיטים:

שחקנים: