כבר הבנו שאני בת חמישים אבל ינוקא לעומת ירושלים בת השלושת אלפים. עבור דני אני "יין המשתבח עם השנים". רק השבוע אמר לאלכס, "את אמא שלך הכרתי ילדונת ועד היום היא ילדונת." ג'יימס האליל, "גבר ללא פגם", שיכול להשיג כל בת עשרים, עטופה במעיל פרווה הגולשת עכשיו במדרון בקורצ'בל, חשק דווקא בי ושלח לי סיכת פנינים. מי יודע, אלמלא היה במרוץ לצמרת של דודי קרביץ מול דני בוי אולי היה כבר משתעמם וזונח אותי מזמן. חוסר הביטחון הוותיק שב וחשף את שיניו ויותר מדי מחשבות רדפו אחרי במיניוואן אחד לירושלים. נשענתי לאחור, עצמתי עיניי וניסיתי לשאוף מלוא ריאותיי אוויר הרים בדרך אל העיר. בינתיים נשמתי את אוויר המזגן, אבל כבר הרגשתי את ה"צלול כיין" באפי. נסעתי לספוג אמנות ולשלב עסקים והנאה עם משפחתי השנייה.
משולש אהבה בין תל אביב, פריז ולונדון (וגם הפתעה קטנה בקריביים אבל אעצור פה מחשש ספוילר).
יש עוד?
מסתבר שלאמה קשר אמיץ עם עיר אוויר הרים צלול כיין!
היא עולה לירושלים עם צוות גלרית "פורסטר" לפגישות עם אספני וסוחרי אמנות במטרה להשלים פריטים מיוחדים למכירה הפומבית אותה היא אוצרת. אירוע שחשוב לאמה מבחינות רבות שלא כולן קשורות רק לאמנות.
היום מתחיל בדיבורי אמנות, את מי ייפגשו, איך יראה הקטלוג, מי האמנים, אמה לא מתאפקת וקצת נואמת. מפה לשם היא נקלעת לטלפון שבור והנסיעה הופכת לסוערת במיוחד ולבסוף קצת מאבדת שליטה. במילים אחרות: מוזיאון מעולם לא נראה סקסי כל כך.
לבשתי מכנסי חאקי, סריג ורדרד נעים, מעיל פוך ונעלי הליכה נוחות. חמושה במשקפיים, מרוחה בקרם הגנה למרות החורף, הייתי תיירת בארצי. ובזמן שסטיבן נותר בגלריה, נסעתי עם הנרי, אלה ולילי והרגשתי שוב כסטודנטית מן המניין.
זהו האירוע העצמאי הראשון של אמה, אותו היא מפיקה עבור ג'יימס, האנגלי המסוקס, איש העסקים והפילנתרופ, בו בזמן שהיא נעזרת בדני בוי, בעלה ההיסטוריון, האוטודידקט. בין כל אלה ילדיה שעוזרים לה ומתחילים לחשוד במצב וחבריה החדשים- צוות הגלריה שגם להם לא חסרים עניינים משלהם.
ככל שאקדים להתרכז במשימות כן ייטב. ירושלים היא הטריטוריה של דני וכל פרט בה מחזיר אותי בזמן לטיולים, להסברים ולסיפורים המרתקים שרק הוא ידע להעביר. לו היה כאן היה מעביר לכל הצוות שלי שיעור בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ואמנות כפי שאף מדריך לא מסוגל.
וג'יימס? ג'יימס היה יודע להעריך את היופי הזה ואחרי שעתיים לוקח אותי למלון "ממילא", משקה אותי בשמפניה שהולכת טוב עם תותים וקצפת ועושה איתי אהבה כל הלילה מול מגדל דוד המואר.
'זו לא המציאות,' אמרתי לעצמי, 'זו רק חופשה.'
לכל משפט שהתחיל ב־"דני אומר…" אחד מהם הוסיף: "ג'יימס טוען…", "דני חושב…", "ג'יימס מאמין…" שלושתם החליטו למנף את "קבוצת ג'יימס" ויצאו לקמפיין תעמולה.
אמה עולה לירושלים ואין מקום מתאים יותר מאשר החנות המיתולוגית "דני ספרים" במרכז העיר 💕
💕
הבלוג מדהים, תענוג לקרוא ולהתסכל. המשיכי עם העבודה הטובה 🙂
גאה להיות היועצת לענייני הכל